חברת טכנולוגיית הביטחון אנדוריל (Anduril Industries) זכתה בחוזה מול צבא ארצות הברית בשווי פוטנציאלי של עד 1.8 מיליארד דולר לאורך חמש שנים. החוזה, שנחתם ב-30 בספטמבר 2026, מסמן את מעברה של מערכת הפיקוד והשליטה מהדור החדש (Next Generation Command and Control - NGC2) משלב הניסויים והפיתוח הראשוני לפריסה מבצעית רחבה בכוחות השדה.
בשלב הראשון של ההסכם הוקצו לחברה 162.8 מיליון דולר, שיוקדשו להמשך פיתוח תשתית הנתונים המשותפת והטמעתה בגיס הראשון (I Corps) של צבא ארה"ב - המפקדה המבצעית האחראית על הכוחות הפרוסים ברחבי המרחב ההודו-פסיפי (Indo-Pacific).
מניסויים בשטח לפריסה מבצעית רחבה
מערכת ה-NGC2 מיועדת להחליף את מערכות הפיקוד והשליטה מהדור הראשון של צבא ארה"ב, אשר שימשו עד כה לניהול אש טקטית, לוגיסטיקה ושליטה במרחב האווירי בקרב. הצבא האמריקאי הבהיר כי בכוונתו להאיץ ככל הניתן את הטמעת המערכת החדשה, מתוך הבנה כי קצב קבלת ההחלטות הוא המפתח לניצחון בשדה הקרב המודרני.
במהלך השנה החולפת פיתחה אנדוריל את אב-הטיפוס של המערכת עבור דיוויזיית החי"ר הרביעית (4th Infantry Division), כשהיא מתבססת על מערכת ההפעלה המבוססת בינה מלאכותית (AI) שלה, Lattice. כעת, הרחבת המערכת לגיס הראשון תציב אתגרים טכנולוגיים מורכבים במיוחד: הכוחות הפרוסים במרחב ההודו-פסיפי מופרדים על פני אלפי מיילים ונדרשים לפעול תחת תנאי תקשורת לקויה או מופרעת. פריסה זו תאפשר לצבא ולאנדוריל לבחון כיצד זורם המידע בין כלל הרכיבים בסביבות מבצעיות מאתגרות.
הסכם המסגרת החדש נשען על פיתוחים משותפים שבהם לקחו חלק, לצד אנדוריל, חברות טכנולוגיה נוספות ובהן Palantir, Raft ו-Striveworks, אשר סייעו בבניית תשתית הנתונים הבסיסית.
מפרט החוזה והניסויים - נתונים מרכזיים
- שווי חוזה מרבי: עד 1.8 מיליארד דולר (למשך 5 שנים)
- תקציב שלב ראשוני: 162.8 מיליון דולר
- מערכת הפעלה מרכזית: Lattice (בינה מלאכותית)
- יחידת פריסה ראשונה: הגיס הראשון (I Corps) במרחב ההודו-פסיפי
- היקף ניסוי מאי 2026: 160+ מחשבי קצה, 2,500+ מכשירים, 40 אפליקציות
- תרגיל Capstone 6 (יולי 2026): 10,000 משתתפים, 90 טכנולוגיות, 10 ימים
ארכיטקטורת נתונים אחודה בשדה הקרב המודרני
תשתית ה-NGC2 מבוססת על שכבת נתונים אחודה (Common Data Layer), המאפשרת לכלל הטכנולוגיות, אמצעי הלחימה, החיישנים, המכשירים והאפליקציות הפזורים בכל זרועות הצבא לפעול תחת רשת אחת מרכזית. המטרה היא לקצר משמעותית את זמן עיבוד המידע ולקבל החלטות מבצעיות במהירות מרבית.
מטעם חברת אנדוריל נמסר כי שכבת נתונים משותפת מאפשרת לצבא לשלב מערכות חדשות מבלי לבנות מחדש את הארכיטקטורה הבסיסית עבור כל חיישן, אפליקציה או אמצעי לחימה. הודות לכך, ניתן להכניס לשימוש יכולות חדשות על גבי אותה תשתית שכבר נמצאת בשימוש מבצעי.
חשיבות המהירות והיכולת הטכנולוגית הודגשה גם בדבריו של מזכיר הצבא לשעבר, דן דריסקול (Dan Driscoll): "אנחנו יודעים שהסיכון הגדול ביותר לביטחון הלאומי ולהגנה הלאומית שלנו הוא לא תנועה מהירה מדי - אלא תנועה שאינה מהירה מספיק. הצד שיכול לזהות מטרה, לעבד את הנתונים ולספק אפקט קינטי במהירות הגבוהה ביותר, הוא זה שמנצח. זהו היתרון המכריע שהיכולת הזו מספקת."
ניסויים מקיפים תחת מתקפות סייבר ולוחמה אלקטרונית
המעבר לשלב החוזה הנוכחי הגיע לאחר סדרה ממושכת של ניסויים מבצעיים שביצעה אנדוריל בשיתוף עם הצבא במהלך השנה האחרונה, שנועדו לבחון את עמידות המערכת ויציבותה בתנאי אמת:
מאי 2026: אנדוריל פרסה את מערכת ה-NGC2 במתחמים Fort Carson ו-Pinon Canyon. במהלך הניסוי נעשה שימוש ביותר מ-160 מחשבי קצה טקטיים (Tactical Edge Computers), למעלה מ-2,500 מכשירים ו-40 אפליקציות שונות, תוך התמודדות עם סימולציות של מתקפות סייבר ולוחמה אלקטרונית (EW).
יולי 2026: הצבא קיים ניסוי בן 10 ימים ב-Fort Irwin שבקליפורניה, במסגרת תרגיל Project Convergence-Capstone 6. בתרגיל השתתפו כ-10,000 משתתפים מכוחות ארה"ב ובנות בריתה, לצד שותפים מהתעשייה שפעלו עם 90 טכנולוגיות שונות לבחינת תוכנת ה-NGC2.
הערכת מוכנות: בעקבות תרגיל כוחות משולב נוסף שנערך בהמשך חודש יולי ב-Fort Irwin, הודיע הצבא כי מערכת הפיקוד והשליטה בשדה הקרב מוכנה להרחבה ולפריסה בהיקף מלא.
הניסויים והתרגילים הללו הראו כי התשתית מסוגלת לרכז מידע ממקורות רב-זרועיים מגוונים ולהנגיש אותו למפקדים בשטח בזמן אמת, דבר המהווה אבן דרך מרכזית בתפיסת התפעול העתידית של צבא ארצות הברית.
למה זה חשוב לך
החוזה הענק של אנדוריל ממחיש את הקצב המואץ שבו צבאות מערביים, ובראשם ארה"ב, משלבים בינה מלאכותית במערכות פיקוד ושליטה - מגמה שצפויה להשפיע גם על התעשייה הביטחונית הישראלית ועל שיתופי הפעולה הטכנולוגיים עימה. עבור משקיעים וקוראים העוקבים אחר שוק ההייטק הביטחוני, מדובר באינדיקציה לכך שחברות AI יישומיות הופכות לשחקניות מרכזיות בתקציבי הביטחון העולמיים. בנוסף, הדגש על עיבוד נתונים מהיר בשדה הקרב רלוונטי גם לישראל, שמתמודדת עם אתגרי לחימה דומים במרחבים מרובי זרועות.
קראו גם: מתקפת הסייבר באירופה מתרחבת: שרפות במרכולים בצרפת, גם רשת קרפור נפגעה · גל פיטורים במיקרוסופט: עשרות עובדים במרכז הפיתוח בישראל יסיימו תפקידם
