השאיפה לעבור לתפעול אוטונומי של מערכות תשתית ותקשוב בארגונים צוברת תנופה, אך בשטח הדרך עוד ארוכה. כ-90% מהחברות שואפות לעבור לניהול אוטונומי של מערכות ה-IT בתוך השנתיים הקרובות, תוך התבססות על סוכני בינה מלאכותית (Agentic AI) - תוכנות המסוגלות לתכנן ולבצע משימות רב-שלביות באופן עצמאי. עם זאת, נתונים חדשים חושפים פער עמוק בין השאיפות האסטרטגיות לבין הנכונות להעניק לטכנולוגיה חופש פעולה: 77% מהארגונים מודים כי הם מהססים לאפשר ל-AI לקבל החלטות תפעוליות ללא אישור מפורש של גורם אנושי.
המשמעות היא שמרבית הארגונים רואים בעיני רוחם מודל שבו הבינה המלאכותית ממליצה על תהליכים ומציעה תוכניות עבודה, בעוד מנהלים ועובדים שומרים על זכות הווטו ומאשרים כל פעולה קריטית. אלא שמעבר לחשש הניהולי, הנתונים מראים כי המערכות הארגוניות עצמן פשוט אינן ערוכות לכך: רק 41% מהחברות מדווחות כי סביבת ה-IT שלהן מוכנה כיום לתפעול אוטונומי, ורק 19% מפעילויות ה-IT מבוצעות כיום באופן אוטומטי.
הפער בין השאיפה הניהולית למציאות בשטח
אחד הממצאים הבולטים הוא הפער בעמדות בין המנהלים הבכירים לבין המומחים הטכניים העוסקים ביישום ותפעול השרשרת הארגונית ביומיום. המומחים הטכניים מעדיפים פיקוח אנושי צמוד בשיעור גבוה יותר בהשוואה למנהלי הטכנולוגיה והעסקים. כמו כן, שיעור נמוך יותר מתוכם מעריך כי מערכות ה-IT האוטונומיות יהפכו למודל התפעולי המרכזי של החברה.
פער זה נובע גם מתפיסת איכות הנתונים בארגון: מנהלים בכירים נוטים להעריך את איכות הנתונים של הארגון בצורה חיובית וגבוהה יותר. המומחים הטכניים, שמטפלים בנתונים הללו מדי יום, מדווחים על תמונה מורכבת בהרבה ועל ליקויים שמקשים על הסתמכות מלאה עליהם. נתונים אלה מעידים על כך שמקבלי ההחלטות מתכננים את האסטרטגיה על בסיס תמונה סטרילית יחסית, בעוד הצוותים בשטח מתמודדים עם מגבלות טכניות קשות.
מדד תפעולי
- ארגונים שואפות לעבור ל-IT אוטונומי בתוך שנתיים: 90%
- מהססות לאפשר ל-AI לקבל החלטה ללא אישור אנושי: 77%
- סביבת ה-IT שלהן מוכנה כיום לתפעול אוטונומי: 41%
- נפח פעילות ה-IT שמופעל באוטומציה כיום: 19%
- חסרות ראייה מאוחדת לרוחב הרשת, הענן והאפליקציות: 83%
- חסרות פיקוח מספק על ביצועי סוכני ה-AI: 51%
נתונים במגירות ועומס כלים: האתגר הטכנולוגי
כדי שסוכן AI יוכל לאבחן תקלה מורכבת ברשת או בתשתית הארגונית, הוא זקוק לראייה כוללת ורציפה של כל רכיבי המערכת. כ-96% מהמשיבים מבינים כי נראות (visibility) מלאה לרוחב רשתות, אפליקציות, נקודות קצה וסביבות ענן היא תנאי הכרחי להפעלת IT מבוסס בינה מלאכותית. ואולם, בפועל רק 17% מהחברות מחזיקות בנראות מאוחדת ומלאה בכל המערכות הללו. אצל מרבית הארגונים, המידע אגור במערכות מבודדות ("סילואים") ואינו נגיש באופן רציף.
לכך מתווספת בעיית ריבוי הכלים הטכנולוגיים (Tool sprawl). מרבית החברות מציינות כי איחוד וצמצום של כלי הניהול יפחיתו את החיכוך התפעולי, אך בו-זמנית מודות כי העומס הקיים של הכלים מגביר את הצורך באינטגרציות מורכבות. לצד זאת, עמידה בדרישות אבטחת מידע ורגולציה מציבה את החסם המרכזי ביותר בפני אימוץ הטכנולוגיה, לצד פערים במיומנויות העובדים והתנגדות ארגונית לשינוי.
חוסר פיקוח על סוכני הבינה המלאכותית
אחת הסיבות המרכזיות להשארת הגורם האנושי בשלב האישור היא חוסר היכולת לנטר ולבקר את פעילות הסוכנים הללו. 51% מהארגונים מודים כי חסר להם פיקוח מספק על הביצועים והאמינות של סוכני ה-AI שהם מפעילים. בנוסף, חלק ניכר מהחברות מדווחות על חוסר ידע לגבי היקף השימוש של עובדים בכלי בינה מלאכותית ולגבי העלויות הכלכליות הנלוות לכך. כאשר ארגון אינו מסוגל לעקוב בזמן אמת אחר מידת הדיוק והבטיחות של הסוכן האוטונומי, החשש מאישור אוטומטי של החלטות תפעוליות הופך למוצדק לחלוטין.
השינוי כבר מורגש במוקדי התמיכה
למרות החששות והחסמים, הציפייה היא כי צוותי התמיכה ומוקדי השירות (Service desk) ישנו את פניהם מהקצה אל הקצה בתוך שנתיים. כמעט כלל המשתתפים מעריכים כי הבינה המלאכותית תנהל חלק ניכר מנפח הפעילות הראשוני. השינוי הצפוי במערכי השירות מתבטא במספר מגמות:
- הפחתת עומס הפניות: חלק מהפניות הטיפוסיות ייפתרו באופן אוטומטי.
- טיפול באירועים מורכבים: צוותי התמיכה יתפנו לטיפול בבעיות סבוכות יותר הדורשות חשיבה אנושית.
- מעבר מתגובה למניעה: המערכות יעברו ממענה רפלקסיבי לתקלות קיימות למודל של זיהוי ומניעת תקלות מראש.
כבר כיום, שליש מהחברות (33%) מעידות כי צוותי ה-IT שלהן משיגים אפקטיביות גבוהה מאוד בשימוש ב-AI לצורך איתור ותיקון תקלות עוד לפני שהעובדים בארגון שמו לב אליהן.
למה זה חשוב לך
גם ארגונים ישראליים, מהחברות הקטנות ועד התאגידים הגדולים, ניצבים בפני אותה דילמה: כיצד לאמץ אוטומציה מבוססת בינה מלאכותית בניהול ה-IT מבלי לאבד שליטה ופיקוח. אם אתם עובדים בתחומי טכנולוגיה, אבטחת מידע או ניהול תשתיות, כדאי להבין שהפער בין השאיפה הניהולית למוכנות הטכנית בשטח עלול ליצור סיכונים תפעוליים ואבטחתיים של ממש. בנוסף, הממצא שלפיו מנהלים בכירים נוטים להעריך את איכות הנתונים בצורה אופטימית מדי מהמציאות בשטח, מדגיש את החשיבות שבהקשבה לצוותים הטכניים לפני קבלת החלטות אסטרטגיות על אימוץ טכנולוגיות חדשות.
קראו גם: גוגל מעניקה לג'מיני כתובת מייל, יומן וזהות ארגונית עצמאית · אינטל ו-Applied Materials בשיתוף פעולה לפיתוח שבבי AI ואריזה מתקדמת
